P.S.A – לא על סרטן הערמונית לבדו

מאז התגלה החלבון P.S.A – Prostate Specific Antigen, השתרש המושג בתודעה הציבורית כשם קוד לסרטן הערמונית. אמנם בחלק מהמקרים עלייה בייצורו יכולה להעיד על הימצאות הסרטן בגופו של הנבדק, אך לא מדובר כאן כלל וכלל בעניין חד משמעי.

חלבון ה-P.S.A נמצא בשימוש קליני מזה כעשרים שנה. זהו חלבון אשר מיוצר דרך קבע בבלוטת הערמונית של הגבר, מופרש אל נוזל הזרע ותורם רבות לרמת הפוריות שלו. רמת החלבון בנוזל הזרע גבוהה פי מיליון מרמתו במחזור הדם. כאשר התגלה החלבון, התברר כי עליית ריכוזו בדם מעידה על שינוי מסוים בפעילות הערמונית וכי במצבים מסוימים, – רמה מוגברת שלו בדם עשויה להצביע על סרטן שמתפתח בבלוטה. זו הסיבה מדוע בעיני הציבור, P.S.A וסרטן הערמונית חד הם. אך לא כך בפועל.

ישנם כמה וכמה מצבים בהם החלבון 'דולף' בכמויות גדולות מהרגיל אל מחזור הדם של הגבר:

• הגדלה שפירה של הערמונית (הגורם השכיח ביותר לכך)
• דלקות בדרכי השתן או בערמונית עצמה
• פגיעה בערמונית (החדרת קטטר, ביופסיה)
• יחסי מין
• סרטן הערמונית

כפי שניתן לראות, ישנם מצבים רבים – חלקם כמעט יומיומיים ומובנים מאליהם בחייו של גבר - אשר עשויים גם הם להביא לעלייה ברמת החלבון בדם. על כן, הקשר בין ריכוז החלבון להתפתחות סרטן הערמונית בגוף אינו מוחלט. הבלבול בקרב הציבור נוצר משום שחלבון ה- P.S.A משמש כמעין נורת אזהרה בפני סוג הסרטן הזה, אך אינו סממן ייחודי שלו.

אין ספק, למרות כל זה, כי המצב לאחר גילוי חלבון ה-P.S.A ומקורות הייצור שלו טוב הרבה יותר משהיה לפני כן. כיום, רוב מקרי סרטן הערמונית מתגלים בשלב מוקדם מאוד ולכן גם ניתנים לטיפול אפקטיבי, זאת לעומת המצב קודם לגילוי חשוב זה – אז חשיפת הימצאותו של הסרטן בגוף הייתה מאוחרת הרבה יותר ושיעור התמותה מהמחלה היה גבוה בהרבה.

למידע נוסף וייעוץ, נא להתקשר בטל': 09-9592999 או צור קשר באמצעות האתר

הבשורה החדשה לסובלים מערמונית מוגדלת שפירה: נידוף בלייזר (נילי)

על פי נתונים שנאספו עד היום, שיעור הגברים בגיל 40 ומעלה אשר סובלים מגידול שפיר של בלוטת הערמונית (BPH – הגדלה של הערמונית) עומד על כ-80% . מחצית מהם יסבלו בשל כך מתופעות קליניות שונות כמו בעיות במתן שתן, הפרעה בקיום יחסי מין ועוד. אצל עד 15% מהם, הבעיה תצריך גם התערבות כירורגית כלשהי.

הניתוח שנחשב לנפוץ ביותר לטיפול בבעיה זו הוא ה-TURP, אשר מתבצע בגישה 'סגורה' (מבלי לבצע חתך בעור) – כריתת בלוטת הערמונית דרך צינור השופכה של הגבר. פעולה כירורגית נוספת, שתופסת תאוצה לאחרונה, היא ניתוח לנידוף בלייזר (אשר נקרא גם לייזר אור ירוק). ניתוח זה נעשה בעוצמת גל של 120 ואט ומאפשר למנתח, ממש כמו בניתוח ה-TURP, לתכנן במדויק היכן להתמקד ובאילו אזורים 'לנדף' את רקמת הערמונית, כדי להקטין את הנפח שלה בצורה משמעותית.

יש בשיטה זו כמה יתרונות חשובים:

• פתיחת פתח גדול שמאפשר זרימה חופשית של שתן במהירות עם סיום הניתוח
• המוסטזה (תהליך לעצירת דימום) יעילה פי כמה מאשר בניתוח TURP, אשר בו ישנה סכנה לאיבוד דם רב
• סיום הניתוח ללא שטיפה של כיס השתן (בשל יעילות ההמוסטזה) והימנעות מהחדרת צנתר (קטטר) לזמן ממושך
• התאמה גם למטופלים אשר סובלים מבעיות של קרישת דם או כאלו אשר נוטלים תרופות למניעת קרישה
• שימוש במים פיזיולוגיים (תמיסת מלח), אשר מונע מצב של הרעלת מים ולכן מאפשר ניתוחים ארוכים יותר, לטיפול בבלוטות ערמונית גדולות במיוחד
• אשפוז יום בלבד, למעט מקרים מיוחדים

בהשוואה שבוצעה בין שתי הגישות הטיפוליות, לאחר מעקב שנמשך חמש שנים אצל חלק מהמנותחים, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתוצאה הסופית, וכך גם במידת שביעות הרצון בקרב המטופלים עצמם.

לסיכום, ניתן בהחלט להצביע על שלל יתרונות משמעותיים מאוד שמציע ניתוח בלייזר אור ירוק לנידוף רקמות הערמונית, בהשוואה לניתוח ה-TURP. מאחר והפעולה גם אינה נופלת באיכותה וביעילותה, יתרונות אלו מקבלים משנה תוקף.

אף על פי כן, חשוב לציין כי נידוף הלייזר (נילי) מצריך פעולות אילחוש נכון להיום, הוא נחשב ליקר יותר מניתוח בשיטת TURP ודורש מיומנות גבוהה, אותה צריכים לרכוש גם מנתחים אשר ביצעו עד היום עשרות ניתוחים לכריתת הערמונית דרך השופכה. אפשר לומר, אם כן, שהשיטה הרווחת היום לא תיעלם בן רגע מעל שולחן הניתוחים, אך כעת ניצבת מולה אלטרנטיבה של ממש. עם השיפורים הרבים שמציע התחום לאחרונה, אפשר בהחלט לבשר על תחילתה של תקופה חדשה בכל הנוגע לטיפול ב-BPH.

נכתב ע"י פרופ' לינדנר אריה, מנהל המחלקה האורולוגית בבי"ח אסף הרופא. יועץ ומנתח בהרצליה מדיקל סנטר.